ידיעות ומחקרים

הקץ לצמיחה?

רוברט גורדון, אחד המקרו-כלכלנים המשפיעים ביותר בעולם מנתח את המגמות של כלכלת ארה"ב בדאגה רבה. גורדון מנבא שנים ללא צמיחה עבור כלכלת ארה"ב ותולה את הסיבה לכך ב:דמוגרפיה, חינוך, חוב ואי שיוויון. על מנת להלחם במשתנים הללו זקוקה הכלכלה האמריקאית לחדשנות רבה, אותה ספק אם תשיג כיוון שכבר הגיעה לשיא

הצמיחה היא המנוע שמזיז את הכלכלה האמריקראית; בין השנים 1891-2007 צמחה הכלכלה האמריקאית בכ-2 % לשנה בממוצע וגרמה לאזרח האמריקאי לעלייה מסיבית ברמת החיים. ביתר פרוט, מ5000 דולר לשנה ולכ-44000 דולר לשנה. אולם, אותה צמיחה גרמה גם לתרבות הצריכה המוגזמת. האזרח הפשוט התרגל לחיות בחובות כדי לממן את המוצרים שמשווקים בפניו, בעוד הממשל האמריקאי ממשיך להגדיל ולהגדיל את תקרת החוב שלו.

לפי גורדון, הבעיה היא שאנו לא מוכנים למציאות החדשה שבפתח, חיים ללא צמיחה ולחוסר המוכנות זו השלכות רבות. אולם, בניגוד לגורדון, תנועת הערבות רואה במצב הנוכחי הזדמנות ואף חזתה את המצב המתואר בספר "הכלכלה באור הערבות הדדית". בפרק המשבר כהזדמנות ניתן למצוא הסברים מדוע המצב הנוכחי הוא ממש מתנה, הזדמנות ליצירת רמת חיים נורמלית, ללא צריכה מוגזת אשר הופכת אותנו לעבדים מודרנים. בעשרות השנים האחרונות הפכנו למשרתיו של יעד הצמיחה, במקום שהוא ישרת אותנו.

יש חיים גם אחרי הצמיחה, ואף טובים יותר מהיום. קחו לדוגמא את כלכלת יפאן שכבר מספר שנים לא צומחת ועדיין נחשבת לאחת הכלכלות החזקות בעולם. אך חשוב מכך, נקודת ההפתחות הנוכחית תכריח אותנו לשנות את אורח חיינו הלחוץ והתחרותי. ככל שנשכיל מהר יותר להתאים עצמנו להתפתחות זו נגיעה ליעד האמיתי שכל אדם באמת חפץ בו- צמיחה פנימית והרגשת האושר לו אנו כה מייחלים.